ארבעת המינים – שמחה, חיבור ומשמעות

התורה אומרת: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כ"ג, מ').
חז"ל במדרש רבה מסבירים שכל מין רומז לסוג אחר של יהודי – לפי טעם וריח, שהם משל לתורה ולמעשים טובים.

האתרוג – הלב שמאיר מבפנים

האתרוג נחשב מושלם. גם יש לו טעם (כמו פירות המאכל) וגם ריח נעים.
כך גם יהודי שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים. שלמות של יהדות.
שמירה על האתרוג היא מצווה בפני עצמה. לכן כדאי לשמור אותו ב-קופסת אתרוג מהודרת.

האתרוג נקרא "פרי עץ הדר". הוא גם טעים וגם ריחני, ולכן מסמל יהודי שיש לו גם תורה וגם מצוות.
חז"ל במדרש רבה אמרו: "מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח – כך יש בישראל בעלי תורה ובעלי מעשים טובים."

הלולב – הגבוה שבכולם

הלולב מגיע מעץ התמר. הפרי שלו מתוק ובעל טעם, אבל אין בו ריח.
כך גם יהודי שיש בו תורה, אך מעשיו עדיין חסרים.

הלולב מסמל את עמוד השדרה של האדם. חז"ל אמרו שהוא מקביל ללב היהודי החזק שמכוון אל הבורא.
בזוהר כתוב: "לולב – דא הוא לב, דמיניה אתכלילין כלא" – הלולב אוסף את כל השמחה ומחבר את שאר המינים.

כדי שהלולב יישאר זקוף ויפה, כדאי לשמור אותו ב-נרתיק ללולב. כך כל נענוע בסוכה יהיה עם הדר ויופי.

ההדסים – העיניים שרואות טוב

ההדסים מפיצים ריח טוב, אבל לא נאכלים ואין בהם טעם.
כך גם יהודי שיש לו מעשים טובים, אבל עדיין חסרה לו תורה.

שלושה הדסים נכנסים לאגודה. הם מסמלים את העיניים. לא עיניים שרואות חסרונות, אלא עיניים שרואות טוב.
חז"ל אומרים: "וענף עץ עבות – אלו הדסים, שיש להם עין טובה."

כשמביאים סט הדסים מובחרים, הניחוח שלהם ממלא את הסוכה ונותן אווירה קדושה ומשמחת.

הערבות – הפשטות שבלעדיה אין שלמות

הערבות פשוטות. לא ריח ולא טעם.
כך גם יהודי שאין לו לא תורה ולא מעשים טובים – ובכל זאת הוא חלק מהעם.
כאן בא החידוש: הקב"ה אומר במדרש – "יוקשרו כולם אגודה אחת, ואני מתעלה בהם."
בלי הערבות – אין ארבעת המינים. לכן חשוב להזמין ערבות טריות.

הערבות אולי פשוטות, בלי ריח ובלי טעם. אבל דווקא הן מזכירות את היהודים הפשוטים, אלה שאין להם הרבה תורה או מצוות – ובכל זאת הם חלק בלתי נפרד מהעם.
במדרש נאמר: "ערבה – שאין בה טעם ולא ריח – אלו ישראל שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת, ואני מתעלה בהם."

אל תשכחי להזמין ערבות טריות. כי גם הצנועות שבהן נותנות את ההשלמה לארבעת המינים.

חיבור של ארבעה = עם אחד

כשמאחדים את כולם – עם כל השוני – נוצרת שלמות. זה המסר של חג הסוכות: עם ישראל חי, מגוון, מחובר ושמח.

כשמאחדים לולב, אתרוג, הדסים וערבות – נוצרת אגודה אחת. התורה מלמדת אותנו: לא משנה כמה אנחנו שונים, רק ביחד אנחנו עם שלם.
וכאן נמצא גם סוד השמחה של חג הסוכות: שמחה של אחדות.

בסוף, ארבעת המינים מזכירים לנו: כל יהודי חשוב. כל אחד תורם את חלקו. ורק ביחד – עם התורה, השמחה והסוכה – אנחנו זוכים לחגוג באמת.